חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק עת"מ 15878-01-11

: | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
15878-01-11
27.3.2011
בפני :
נאוה בן-אור

- נגד -
:
נטליה אורלובה
:
משרד הפנים
פסק-דין

ראש רשות האוכלוסין ומעברי הגבול דחה את בקשתה של העותרת להאריך את אשרת השהייה שלה בישראל לאחר שההליך המדורג לקבלת מעמד, בו החלה, הופסק בעקבות מות בעלה, אזרח ישראלי, וזאת לאחר חודשים ספורים בהם החזיקה באשרה מסוג א' 5. בהחלטה זו אימץ ראש רשות האוכלוסין את המלצת הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים.

העותרת היא אזרחית רוסיה, ילידת 1961. היא נכנסה לישראל בשנת 2004 מכוחה של אשרת תייר מסוג ב' 2. עם תום תוקף האשרה לא עזבה העותרת את ישראל ונותרה כאן בניגוד לדין וללא אשרה. במהלך השנים עבדה בישראל שלא כדין. בספטמבר 2006 נישאה העותרת לאזרח ישראלי, מר סובחי ז"ל, אשר התאבד, למרבה הצער, בנובמבר 2009 ככל הנראה על רקע חובות כבדים בגין הימורים. למר סובחי ז"ל 4 ילדים בגירים מאשתו הקודמת, ממנה התגרש בשנת 2001.

בנובמבר 2007, כ-3.5 שנים לאחר שהעותרת נכנסה לישראל, וכשהיא שוהה בה במרוצת השנים הללו שלא כדין, פנו העותרת והמנוח בבקשה לאיחוד משפחות מכוח נישואיהם. לאחר שהציגו מסמכים שנדרשו מהם, ולאחר שימוע, קיבלה העותרת ביום 2.4.08 אשרה מסוג ב' 1 למשך חצי שנה. 21 יום לאחר שפגה אשרה זו, הגיעה העותרת ללשכת המשיב לשם הארכת האשרה. מאחר שתוקף דרכונה עמד לפוג, נדרשה להציג דרכון בתוקף, וביום 30.10.08 קיבלה אשרה נוספת מסוג ב' 1 לתקופה של חצי שנה, היינו עד ליום 30.4.09. ביום 3.6.09 קיבלה העותרת אשרה מסוג א' 5 למשך שנה. כעבור פחות מחצי שנה, ביום 27.11.09, נפטר המנוח. אחיו של המנוח הוא שדווח למשיב על מותו ואף מסר כי הוא ואחיו אינם  מעוניינים שהעותרת תמשיך להתגורר בדירה השייכת להם, ואשר בה התגוררה ביחד עם בעלה המנוח.

העותרת זומנה לבירור בלשכת המשיב ובמקביל פנתה למשיב להסדרת מעמדה, בטענה שהיא עומדת בקריטריונים הקבועים בנוהל הטיפול בהפסקת הליך להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים.

ביום 10.2.10 נערך לעותרת שימוע. מן השימוע עלה כי אין היא עובדת, כי בן המנוח נתן לה סכומי כסף קטנים וכי היא בקשר קרוב עם אחת מבנותיו. המשיב הודיע לעותרת מספר ימים לאחר מכן כי היא אינה עומדת בקריטריונים הקבועים בנוהל משום שלא עברה מחצית תקופת ההליך המדורג. ערר שהגישה העותרת על החלטה זו נדחה. העותרת פנתה במאי 2010 בעתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים מחוז מרכז ולאור המלצת בית המשפט הוסכם כי עניינה יועבר לוועדה הבינמשרדית מבלי שתהיה בכך הבעת עמדה לגופם של דברים. לפיכך העתירה נמחקה.

ביום 28.7.10, נערך לעותרת שימוע לשם בחינת בקשתה ובחינת זיקתה לישראל בהשוואה לזיקתה למדינת מוצאה. העותרת מסרה כי ברוסיה מתגוררים שני ילדיה, בן גרוש כבן 31, ובת בת 29, שהיא אם לילדה, כלומר נכדתה של העותרת. העותרת אמרה כי הקשר בינה לבינם רציף וכי הם משוחחים מדי בוקר באמצעות רשת האינטרנט. עוד מסרה כי הדירה בה מתגוררים ילדיה היא דירה על שם הגרוש שלה, שניתנה להם בזמנו על ידי המדינה. בנוסף אמרה כי היא מתגוררת היום אצל אחת מבנותיו של בעלה המנוח ללא תשלום, ומסייעת בטיפול בבנה של אותה בת. אחי המנוח לא הסכימו, כאמור, כי היא תמשיך להתגורר בבית בו התגוררה עם המנוח.

ביום 24.10.10 התקיים דיון בוועדה הבינמשרדית. חברי הוועדה החליטו פה אחד להמליץ לסרב לבקשה. בהמלצתם עמדו על כך שאין לבני הזוג ילדים משותפים, כי משפחתה של העותרת (שני ילדים ונכדה) מתגוררת בחו"ל והגיעו למסקנה כי זיקתה לחו"ל גדולה מזיקתה לישראל. אשר לטענה כי העותרת יצרה קשר הדוק עם ילדי המנוח, הצביעה הוועדה על כך שהמדובר בילדים בגירים, אשר אמם חיה בישראל. המלצה זו אומצה על ידי ראש רשות האוכלוסין ומכאן העתירה.

בעתירה טוענת העותרת כי החלטת המשיב אינה סבירה שכן לא ניתן המשקל הראוי למכלול השיקולים הרלוונטיים. על פי הטענה עזבה העותרת את ארץ מוצאה לפני כ-7 שנים, אין לה כל רכוש ברוסיה, שכן הדירה בה מתגוררים ילדיה שייכת למעשה לאביהם, ממנו התגרשה לפני שנים רבות, וכי מאז עזבה את רוסיה לא ביקרה בה. עוד נטען כי משפחתו של המנוח הפכה למשפחתה, יש לה פה חברים עמם נוהגת היא לבלות וכי היא עצמה מהווה מקור תמיכה יחיד לילדי המנוח. לטענת ב"כ העותרת עומדת החלטתו של המשיב בניגוד לפסיקתו של בית המשפט העליון בבג"צ 4711/02 דניאלה הלל נ' שר הפנים. על פי הטענה מפסק דין זה יש ללמוד כי שאלת מקום מגוריהם של קרובי משפחה מדרגה ראשונה בחו"ל אינה מלמדת בהכרח על זיקה גדולה יותר למדינה הזרה מאשר לישראל, במיוחד כאשר בישראל נמצא קברו של בן הזוג הישראלי, נמצאים חברים משותפים ובני משפחה ומתקיימים היבטים נוספים הממלאים בתוכן את המושג "מרכז חיים".

איני סבורה כי נפל בהחלטת המשיב פגם המצדיק את התערבותו של בית משפט זה. ראשית ייאמר, כי העותרת לא השלימה את מחצית ההליך המדורג בטרם נפטר בעלה. למרות זאת היה המשיב מוכן להעביר את עניינה לבחינתה של הוועדה הבינמשרדית, אלא שבסופו של דבר נמצא כי אין מתקיימים טעמים הומניטאריים מיוחדים המצדיקים את קבלת בקשתה של העותרת למעמד בישראל. רובם המכריע של חייה של העותרת עברו עליה ברוסיה ובה גידלה את ילדיה. ילדים אלה חיים ברוסיה ולעותרת אף נכדה שם. היא מצויה בקשר יומיומי עם ילדיה שלה. לכך יש להוסיף כי במהלך רוב התקופה בה שהתה בישראל הייתה ללא אשרה כדין. אכן, כדברי בית המשפט העליון, עובדת מגוריהם של קרובי משפחה מדרגה ראשונה בחו"ל אינה מעידה בהכרח על קיום זיקה קרובה יותר לחו"ל מאשר לישראל. עם זאת, המדובר בנתון רלבנטי עד מאוד, אשר יכול להעיד על זיקה חזקה יותר לחו"ל. בענייננו ברור, כי המדובר בקשר קרוב אותו מקיימת העותרת עם ילדיה. בהקשר זה, קשה להעלות על הדעת שקשריה עם ילדי המנוח הדוקים יותר מקשריה עם ילדיה שלה, ומכל מקום אין לכך כל בסיס בעובדות שהוצגו. לא למותר להזכיר כי אימם של ילדי המנוח בחיים, ולא הוצגה כל ראיה שיש בה כדי לבסס את הטענה שדווקא העותרת, ולא אימם הביולוגית, היא זו המשמשת מקור תמיכה עבורם. העובדה שהעותרת לא עזבה את הארץ מאז הגיעה אליה בשנת 2004 נעוצה בכך ששהותה כאן הייתה שלא כדין. לו הייתה עוזבת את ישראל, לא יכולה הייתה לשוב אליה. ב"כ המשיב הפנתה בטיעוניה לפסק דינו של בית משפט זה (כב' השופט נ' סולברג) בעת"מ 2099-09-10 הדן בנסיבות דומות וגם שם נדחתה העתירה. בכל הכבוד, עמדתו של חברי, כב' השופט סולברג, מקובלת עלי לחלוטין.

הכלל הוא כי שיקול הדעת המוענק לשר הפנים לפי חוק הכניסה לישראל הינו שיקול דעת רחב ביותר, וממנו נגזר היקף ההתערבות של בית המשפט. רוחב שיקול דעתה של הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים נגזר מעצם היות הדיונים הנערכים בפניה בבחינת חריג, ומכאן שהיקף ההתערבות של בית המשפט בשיקוליה מהודק עוד יותר. על מנת שבית המשפט ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הוועדה, שתפקידה לבחון מקרים הומניטאריים חריגים, על בית המשפט להתרשם כי ההחלטה נגועה לכל הפחות בחוסר סבירות ממשי ביותר, וכי היא מתעלמת מן הנתונים הרלוונטיים שהיו אמורים לעמוד ביסוד שיקול דעתה. כפי שהראיתי לעיל, לא כך היה במקרה הנדון.

העתירה נדחית.

העותרת תשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,500 ש"ח. 

על העותרת לעזוב את ישראל עד ליום 27.4.11.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים באמצעות פקס.

ניתן היום,  כ"א  אדר ב תשע"א, 27 מרץ 2011, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>